אלעס האט א טיפערע חשבון. אפי' אויב די ווייסט ביי דיר אז די ביסט הונדערט פראצענט גערעכט, זאלסטו נישט ווערן צובראכן פונעם משפט ווייל זיכער ביסטו יענעם עפעס שולדיג פון פריערדיגן גלגול. דערפאר ברויך מען זייער אכט געבן בעניני ממונות
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' בספר דברי יואל דף קמ"א ברענגט ער פון זוה"ק ר' שמעון פתח אלין אינון סידורין דגלגולא דאס זענען די סדרים פון גלגולים. והוא פלא
שטייט אין ספר הק' דגל ממנה אפרים לבאר דברי הזה"ק הנ"ל כי יזדמן בעת אשר יתיצבו האנשים אשר להם הריב לפני השופט ונפסק בבית דין לחייב אחד מהם והוא יודע בנפשו אשר הוא זכאי בדינו, דער מענטש פארשייט נישט וואס דא גט פאר. אל יתחמץ לבבו ולא ירע בעיניו לאמר הן תורתנו הקדושה היא תורת אמת דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואיך נהייתה כזאת שתצא המכשלה מתחת ידי הב"ד לחייב את הזכאי ולזכות את החייב עפ"י דין תורה. כי בודאי היה הוא חייב ממון לבעל דינו בגלגול הקודם ולא פרעו, ומאת ה' היתה זאת שיעמדו שניהם לדין בגלגול זה ויצא הוא חייב בדינו
דאס איז פשט אין זוה"ק ואלה המשפטים וכו' אלין אינון סידורא דגלגולא כי דיני ממונות שבתורה הקרויים משפטים נחתכים עפ"י הגלגולים הקודמים, כי כך מנהיג הקב"ה את עולמו שאף אם בדין זה היה מן הראוי שיצא בדימוס, מ"מ אם נתחייב לחבירו בגלגול הקודם יצא דינו לחובה, אלו תוכן דבריו הקדושים
*
דאס קען זיין פשט אין פסוק (תהלים יט) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, כי אם יראה האדם רק את אשר לפניו באותו הדור, יחשוב לפעמים כי משפט דיני ממונות שבתורה הם היפך האמת, אמנם אימת יוכל להבין אשר משפטי ה' אמת ואין בהם נפתל ועיקש, צדקו יחדיו, אם רואה כל מעשי הדורות הקודמים יחדיו מעשה איש ופעולתו בגלגולים הקודמים, אז יבין דבר לאשורו כי דיני הממונות שבתורה הם אמת וצדק
*
איתא בספה"ק כי שבת מברכין מסוגל לתיקון החטא הידוע
כמו שאומרים בתפלת יהי רצון ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, שהכוונה בזה גם על הנשמות שנדחו ע"י חטא זה, וכל ניצוצי הקדושה הפזורים הם בחינת נשמות, ושייכי לקיבוץ נדחים כידוע. דברי יואל משפטים דף קמ"ה
*
די גרויסע כח הדבור של איש ישראל שנחשב כמעשה, ומתנה זאת נתן הקב"ה בלויז פאר די אידישע קינדער מגודל אהבתו והחבה היתירה
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. פארוואס שטייט נישט אשר תלמדם לפניהם
שטייט אין ספר קדושת יו"ט פון הגאון הר"ר העשיל זצלל"ה לפרש המדרש מנין שאמירה לעכו"ם שבות שנאמר (ויקרא י"ט) את שבתותי תשמורו
דהנה הקב"ה ברא את העולם בדבור ולא במעשה כמאה"כ (תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו וגו', נמצא כי כששבת ונח בשביעי היתה אצלו יתברך שביתה מדיבור, וזאת כונת המדרש מנין לאמירה לעכו"ם שבות כי צריך לשבות גם מדיבור שנא' את שבתותי תשמורו, דער אויבערשטער זאגט איר זאלט אפהיטן דעם שבת אזוי וואו איך היט עס, מה שביתת הקב"ה היתה מדיבור, אף ישראל מצווים לשבות מדיבור מול, וכן דרשו בגמ' (שבת קי"ג ע"ב) ודבר דבר (ישעיה נ"ח) שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של מול, עכ"ד הגאון הר"ר העשיל זצלה"ה. וכעין זה מבואר גם בדברי האר"י הקדוש
היוצא לנו מזה הוא עד כמה גדול כח הדבור של איש ישראל שנחשב כמעשה, ומתנה זאת נתן לנו הקב"ה מגודל אהבתו והחבה היתירה הנודעת לנו ממנו יתברך, שבכח הדבור נוכל לפעול פעולות רמות ולהשפיע ישועות וטובות מרובות, וזה פירוש הפ' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אף שצוהו הקב"ה רק ללמדם כנהו הכתוב בלשון שימה כי לימוד המשפטים נחשב לנו כמעשה, וכל דיבור עושה רושם למעלה
*
בזוה"ק לא תצא כצאת העבדים, שלא נצא מן הגלות בבושה גדולה כצאת העבדים מלוכלכים בעברות
אמרו ז"ל (נדה י"ג ע"ב) המשחקים בתינוקות מעכבים ביאת המשיח, עיי"ש. ובעוה"ר אין שמים על לב גודל הענין, ובפרט בשנים אחרונות אלו שממתינים על הגאולה, אשר היא תלויה בזה, שיזכו. לשמור עצמם מכאן ולהבא שלא יפגמו, ויתקנו מה שפגמו כבר, והעיקר הוא עזיבת החטא מכאן ולהבא, ושמירת עינים ושמירת המחשבות ונזכה לקיים מ"ש בזוה"ק לא תצא כצאת העבדים, שלא נצא מן הגלות מלוכלכים בעברות, וכל יהודי בפני עצמו זקוק לרחמי שמים מרובים שיזכה לחיות בגאולתן של ישראל, ולראות בישועת כל ישראל ושמחתן ובהתגלות כבוד שמים על ישראל, וזולת זה זקוקים אנו לרחמי שמים שמי שיזכה לראות את הגאולה, יזכה לראותה בשמחה ובנחת, לא בבושה גדולה כצאת העבדים מלוכלכים בעברות. דברי יואל משפטים דף קמ"ו. מורא'דיגע דברי נבואה און דברי נחמה פונעם רבין אז די וואס פאטשקענען יא מיט קינדער וועט משיח זיי דארפן ארויסשלעפן פון די תפיסות אזוי ווי קנעכט
|